מדברים על המין 

ניר נכנס למיטה, מתקרב לדנה ומלטף אותה. מכיוון שהיא איננה מגיבה, הוא לוחש לה :"בא לך?". לדנה היה יום מתיש, ובדיוק התחילה לקרוא. כאשר לניר עולה החשק, היא נמצאת במקום אחר לגמרי. אין זה אומר שהיא לא רוצה אותו, אבל היא לא הספיקה להתכונן ליחסי מין. ניר נעלב בגלל תגובתה של דנה.

זוהי תמונה קלאסית בחיי זוגות רבים. האם זה הבדלים בקצב ובצרכים המיניים? שחיקת החשק בגלל השגרה? או רק אי הבנה בגלל חוסר תקשורת?

ניתן להמשיך לאהוב ולפתח יחסי מין מספקים שנה אחר שנה. הפתרון - תקשורת מינית טובה יותר: להעז לדבר על מין עם בן/בת הזוג, ללמוד לשוחח, לתקשר. לקיים יחסי מין טובים יותר כדי לאהוב יותר טוב. במקום לומר "בא לך?", ניר היה צריך לומר "בא לי לשכב איתך/ לאהוב אותך". כך, דנה לא הייתה מרגישה מותקפת ומחויבת לקחת על עצמה את הרצונות של ניר. היא הייתה יכולה לומר "כן, אני רוצה אבל לא מיד, או לא ככה", או "לא, אני יותר מדי עייפה. יותר מאוחר או מחר בבוקר, אם תרצה". כך, התקשורת לא נקטעת.

מדוע אנחנו מעדיפים לשתוק?

לתקשר - קל להגיד, אבל זה לא תמיד פשוט לבצע. כאשר אנחנו מדברים על האינטימיות המינית שלנו, לרוב זה עם מעט מבוכה ובצורה הומוריסטית. שרית הגיעה אלי לאחר חודשים של תסכול ביחסי המין עם בעלה: "אף פעם לא הצלחתי להגיד לו איך הייתי רוצה שהוא ילטף אותי". מירי אמרה "לא העזתי לומר לו 'לא' וכעסתי שהוא לא הבין את זה".

לעתים קרובות, אנחנו מפחדים לשבור את הרומנטיות כאשר מתעסקים עם פרטים טכניים. להגיד לשני מה שאוהבים או לא, לתת לו את הוראות ההפעלה של גופנו, זה גם להודות בכישלון המיתוס של "הנסיך על הסוס הלבן" שיודע בדיוק מה אנחנו רוצים. זה גם להודות שהשני אינו המומחה שחשבנו. אנחנו שותקים גם כי אנחנו מפחדים - מפחדים להפתיע או להישפט כי אנחנו לא מה שהשני חשב. אנחנו מפחדים גם לפגוע בבן הזוג בזהותו ולקבל חזרה באותו מטבע.

פגישה חודשית

איך להתחיל לתקשר על המין? אי אפשר לאחר שנים של שתיקה, להתחיל להאיר באופן פתאומי אזורים מוצלים, מכיוון שזה עלול לגרום לזעזוע בזוגיות. קודם כל, יש להרגיע את בן/בת הזוג על האהבה שיש כלפיו, ורק אז ליצור את המסגרת הטובה ביותר להקשבה הדדית. לא מדברים על זה בארוחת הערב. בני הזוג קובעים פגישה קבועה, פעם בחודש, שבה שני בני הזוג משוחחים על מצב המין ביניהם, ולוקחים את הזמן לומר מה שטוב ומה שלא טוב. הפגישה הזאת היא החלפת מידע על מה שכל אחד מרגיש.

אומרים הכל, אבל בזהירות

המיניות היא כבר צורת תקשורת בעצמה, אך היא זקוקה גם למילים. המילים הם הנותנות תמונה על מצב החשק של בן הזוג ומאפשרות להגיב בצורה נאותה. לתקשר, זה גם לתת אפשרות לפתור את הבעיות המיוחדות העולות, כמו שפיכה מוקדמת. מחפשים יחד פתרונות, במקום לבזבז את האנרגיה להשתיק את הבעיה. מה צריך להגיד? כעיקרון הכל. למעשה, צריך להגיד רק מה שהשני יכול לשמוע. ככל שבני הזוג ידברו על מה שטוב, כך יהיה להם קל יותר לדבר על מה שלא טוב. עדיף גם להתחיל במה שטוב, כדי שהתקשורת לא תהיה תחליף לביקורת.

לזהות את הצרכים כדי לבטא אותם

כדי להביע את הרצונות השונים, צריך קודם כל לזהות אותם. אפשר לבדוק את חמשת החושים ולרשום מה שאוהבים ומה שלא אוהבים, איך מעדיפים לקיים יחסי מין, מתי, איפה, איזה תנוחות וכו'. לאחר שכל אחד מבני הזוג יביע את הרצונות שלו, שניהם יוכלו לבדוק איזה רצונות משותפים להם ואיזה לא. אז, ניתן גם לקיים משא ומתן. צריך גם ללמוד לומר 'לא' כאשר לא רוצים, לנסח את הסירוב באהבה ולתת את הסיבות. לעומת זאת, במיטה, לא משוחחים על איכות היחסים כי שני בני הזוג פגיעים מדי. כאן המקום להרגיש, לחוש, ולומר מה שרוצים לעשות או לא.

להעז

להעז הוא המילה בתקשורת המינית. להעז להיות סקרן, לבדוק עולמות חדשים. להעז לשפר את יחסי המין. אם רוצים שההנאה תימשך, צריך לצאת מהשגרה. כדי לשפר את המיניות, לא צריך לחשוש לפתח את החושים. למשל, המגע - לגלות אזורים חדשים שבדרך כלל מזניחים.